ועדת הכנסת לזכויות הילד קיימה השבוע (יום ג') דיון מיוחד על מקרי מוות פתאומי ("מוות בעריסה") בישראל, על רקע גל המקרים שהתרחשו בישראל בשבועות האחרונים. לדברי המומחים שהשתתפו בדיון, ישראל מפגרת אחרי מדינות המערב בחקר המקרים, בשל התנגדות משפחות לנתיחה אחרי המוות, כך שקשה לקבל תמונה אמיתית על המצב ועל הגורמים לו. נציגת משרד הבריאות אמרה בדיון, כי גם בדיקת CT אחרי המוות יכולה לספק תשובות מבלי לפגוע בכבוד המת בעיני המשפחות - אך לא נמצא לכך תקציב מתאים.

ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות, אמרה כי על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור מקרי המוות הפתאומי ("מוות בעריסה") של ילדים עד גיל שנה הוא בין הנמוכים ביותר בעולם.

ד"ר רובין הציגה את הנתונים הבאים: "השיעור בישראל של מוות של תינוקות עד גיל שנה ללא סיבה הוא מהנמוכים בעולם. במדינות אחרות מדובר ב-0.5%-0.3% ל-1,000 לידות, אבל אצלנו זה אפילו יותר נמוך. אין לנו נתונים נקיים בישראל לגבי מוות בעריסה, כיוון שבמרבית המקרים לא מקיימים בדיקות לאחר המוות - ולא ניתן לשלול סיבות מוות אחרות. אם מפלחים את מספר המקרים שבהם נעשה בירור שלאחר המוות בארץ - גם אם לא בירור מקיף - מגיעים לשיעור תמותה של 0.25% ל-1,000 תינוקות, בין השנים 2000 עד 2014. המגמה היא של ירידה".

"גם בתי החולים והרופאים מפחדים להפנות לנתיחה - הגם שנתיחה כזו יכולה להביא למניעת מקרים בעתיד"

ד"ר הדס גיפס מהמכון לרפואה משפטית הוסיפה בדיון: "נתיחה שלאחר המוות היא חובה בכל העולם. אנחנו במציאות אחרת. הבעיה היא שאף אחד גם לא מדווח ולא מרכז את הנתונים על המקרים האלו בזמן אמת. אולי 5 מקרים ינותחו בשנה. מהם עולה שהבעיה לרוב היא זיהומית. גם בלי נתיחה, מהסתכלות חיצונית, בדיקות דם, ניתן לראות שאולי היה חיידק בדם. איזו הקלה יש להורים כשהם שומעים שילדם נפטר בעריסה ממחלה זיהומית או דלקת ריאות חריפה ושלא באשמתם, ושלא ניתן היה לזהות את גורם המחלה, אם יתר ילדי אותה משפחה אינם בסכנה.

"40 מתוך 50 מקרים כאלו לא מגיעים למכון לנתיחה, גם לא לבדיקה, וזאת למרות שחשוב שיגיעו אלינו לפחות רק לבדיקה. לא נעשית אז בדיקה פולשנית שלא בהסכמת המשפחה. גם בתי החולים והרופאים מפחדים להפנות לנתיחה - הגם שנתיחה כזו יכולה להביא למניעת מקרים בעתיד".

נתונים נוספים נמסרו על ידי הרופאה ד"ר ענת שץ מ"שערי צדק", יו"ר עמותת "עתיד" ("עמותה ישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות"): "אין בישראל חקירה דקדקנית של זירת האירוע. בארצות אחרות שבהן מבצעים זאת מתעדים איך מצאו את התינוק, באיזו סביבה, אילו חפצים היו במיטה. בדיקות כאלו הן לצד הניתוח, שבכל המדינות המערביות הוא מנדטורי. בעולם מוצאים הסברים לכרבע מהמקרים בעקבות הבדיקות. יש דברים שאפשר למנוע - אם זה תאונה, אם זה משהו מדבק, אם סיבה גנטית".

עוד אמרה ד"ר שץ: "מבין הילדים שנותחו התברר שב-52% מהמקרים הסיבה הייתה זיהומים. 7% מומי לב, כ-6% פגיעות לא מכוונות, 10% פגיעות מכוונות, 2% - מחלות מטבוליות ו-12% - סיבות אחרות. אפשרות אחרת היא הפרעות קצב לב ובמקרה כזה, לאותן משפחות שזו הסיבה למוות הפתאומי בעריסה ניתנה המלצה לבצע מעקב א.ק.ג. כדי למנוע הישנות מקרים טרגיים אלו בילדים הבאים".

"המסקנה היא שצריך לקדם את נושא חובת הבדיקות בחקיקה. ניתן לעשות זאת בהדרגתיות"

ד"ר שץ הבהירה כי "המסקנה היא שצריך לקדם את נושא חובת הבדיקות בחקיקה. ניתן לעשות זאת בהדרגתיות. יש להתחיל בבדיקות מקדימות, שייתכן שיתנו תשובה שתבהיר את סיבת המוות - כמו CT - ורק לאחר מכן לפנות לנתיחה, אולם בהסכמת ההורים. מבין 32 הורים שקיבלו תמיכה מהעמותה התברר שלמעלה ממחצית המקרים אירעו אצל מטפל שאינו הורה. לכן יש צורך בהכשרה מתאימה של מטפלות בתינוקות ולהתמיד בהסברה למניעת שינה על הבטן כי מנח זה מנע כ-90% מהמקרים".

"אנחנו יודעים שחלק מהמקרים הם כתוצאה מטלטול תינוקות. הרבה פעמים הדבר נובע מחוסר הבנה של ההורים למידת הנזק שיכול להיגרם"

בעניין ה-CT העירה ד"ר רובין: "בדיקה זאת, במקום נתיחה, מבוצעת במכון לרפואה משפטית באופן אוטומטי בכל מקרה של מוות ללא הסבר. אילו נוהל בנושא הזה היה מבוצע לא היה צורך בערכאות משפטיות שרק מגבירות את כאב ההורים. ניתן היה לבצע בדיקות CT אלו בבתי החולים - אך כאן עולה סוגיית התשלום בעדן. לכן הסכמה על CT ובדיקות בסיסיות אחרות הייתה מביאה לפתרון סביר של הנושא הזה גם בישראל".

ד"ר יורם בן יהודה, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים "מעייני הישועה" בבני ברק, הוסיף: "במקומות אחרים בעולם איש מז"פ ורופא ילדים מגיעים למקום בכל מקרה שמתרחש מוות בעריסה. כשילד נמצא מת בגלל צעצוע הרופא יזהה זאת בזירת האירוע. צריך להקים צוותים כאלו גם בישראל. גם היבטים פליליים ואחרים צריכים להיות נידונים במסגרות כאלו. לגבי הטיפול שלאחר מקרה המוות, יש בנושא הזה נוהל של משרד הבריאות שנכתב לפני 4 שנים אבל לא נכנס מאז לתוקף. הנוהל מציין אילו בדיקות יש לעשות בכל מקרה ומקרה. הנוהל נותן מענה להרבה בעיות. אני פועל על-פיו בבית חולים חרדי ובליווי רב בית החולים".

עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, דיווחה כי הוכנה טיוטת הצעת חוק מנוסחת באופן מפורט ולפיה אין צורך בניתוח שלאחר המוות לתינוק שמת בעריסה ובאופן לא מוסבר – אלא יש לבצע בדיקה על-ידי צוות רפואי ועובדים סוציאליים כדי לברר את סיבת המוות. אלא שקידום הצעת החוק נתקלת בהתנגדויות מצד חלק מהגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, אמרה.

לדבריה, "אנחנו יודעים שחלק מהמקרים הם כתוצאה מטלטול תינוקות. הרבה פעמים הדבר נובע מחוסר הבנה של ההורים למידת הנזק שיכול להיגרם כשמטלטלים תינוק בוכה. יש חובה להנחיל את הדברים בקרב כל מי שבא במגע עם תינוקות בגיל הרך"

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) אמרה בדיון: "הנתונים שאני נחשפתי אליהם באחרונה מראים שיש ירידה בעולם במספר מקרים המוות של תינוקות בעריסה - בעוד שבישראל אין מגמת שינוי. השאלה היא לכן כיצד ניתן להוריד בשיעור המקרים הטרגיים הללו". היא הודיעה כי תקדם את נושא הנוהל שהוכן במשרד הבריאות בהקשר לבדיקות לאחר תמותת תינוקות.