תנגודת לאינסולין

גישה חדשה להשמנת יתר בילדות: ביו-מרקרים לזיהוי תנגודת לאינסולין

מחקר מצא סט של ביו-מרקרים הניתנים למדידה בדם, בילדים הסובלים מהשמנת יתר ותנגודת לאינסולין. ביו-מרקרים אלו יכולים לשמש בפרקטיקה הקלינית, בילדים הסובלים מהשמנת יתר והיפראינסולינמיה

19.02.2020, 11:24

בילדים הסובלים מהשמנת יתר תנגודת לאינסולין מהווה גורם סיכון, אשר צריך להיות מאובחן בצורה מדויקת על מנת למנוע תחלואה נלווית נוספת. במחקר זה הוערכו כימוקינים שונים על מנת לזהות אמצעי ניבוי חדשניים לתנגודת אינסולין, אשר יתאימו לשימוש קליני.

במחקר זה נותחו רמות ציטוקינים (Tumor necrosis factorי[TNFα], יInterleukins ILs 1β,י4, 6, 10), רמות כימוקינים (Stromal Cell Derivative Factor 1α, Monocyte Chemoattract Protein [MCP] 1, eotaxin, fractalkine) ורמות גורמי גידול (Brain Derived Neurotrophic Factor, Pro-Fibrotic Platelet Derived Growth Factor [PDGF-BB], Insulin-like Growth Factor 1) בנסיוב של ילדים לפני גיל ההתבגרות, הסובלים מהשמנת יתר (61 בנות ו-59 בנים, 50% עם תנגודת לאינסולין ו-50% ללא תנגודת לאינסולין). כמו כן, השתתפו במחקר 32 ילדים אשר שימשו כקבוצת ביקורת. עבור שילוב הביו-מרקרים השונים בוצעו אנליזה של הפקטורים, התאמה, רגרסיה לוגיסטית בינארית ואנליזה של מאפייני ההפעלה של המקבל. ניתוחים אלו בוצעו על מנת לאמת את היכולת של הביו-מרקרים, בהתערבויות למניעת תנגודת לאינסולין.

תוצאות המחקר הראו כי שינויים ב-MCP1, eotaxin, IL1β ו-PDGF-BB נצפו בילדים הסובלים מהשמנת יתר ותנגודת לאינסולין. התאמה התלויה בשני משתנים, בין Stromal Cell Derivative Factor 1α, MCP1, eotaxin, TNFα, Brain Derived Neurotrophic Factor ו/או PDGF-BB הסבירה את השונות הגבוהה (65.9%). זאת כפי שהוגדר על ידי 3 מרכיבים, הקשורים לדלקת וגדילה, אשר תורמים לטובת תנגודת לאינסולין. השילוב של לפטין, טריגליצרידים (high density lipoprotein [HDLP]), Insulin-like Growth Factor 1, TNFα, MCP1 ו-PDGF-BB הדגים רגישות וספציפיות של 93.2%, בזיהוי תנגודת לאינסולין. אחוז הניבוי הנכון היה 89.6.

מסקנת המחקר הייתה כי שילוב סט של ציטוקינים, אדיפוקינים וכימוקינים מהווה מודל אשר יכול לנבא תנגודת לאינסולין. קיים פוטנציאל יישומי בפרקטיקה הקלינית במדידת הביו-מרקרים לזיהוי ילדים עם השמנת יתר והיפראינסולינמיה.

מקור: 

Rivera P. et al. (2019) Pediatric Obesity. 14, https://doi.org/10.1111/ijpo.12473

נושאים קשורים:  תנגודת לאינסולין,  ביו-מרקרים,  היפראינסולינמיה,  כימוקינים,  גורמי גידול,  ציטוקינים,  מחקרים
תגובות