• יו"ר: פרופ' רותי שאקו לוי
  • מזכירת האיגוד: ד"ר תמר ברוך
  • גזבר: ד"ר יניב זוהר
  • חברת ועד: פרופ' מאורה פיינמסר
  • חברת ועד: פרופ' איריס ברשק
  • חברת ועד: ד"ר אירית אלמלח
חדשות

ב"הדסה" פיתחו בדיקה מבוססת מיקרו רנ"א לזיהוי סרטן בבלוטת התריס

מתוך אלפי ביופסיות לבלוטת התריס המבוצעות מדי שנה בבתי חולים בארץ, כשליש מהתשובות אינן חד משמעיות | הבדיקה החדשה מאפשרת זיהוי גידולים ממאירים בבלוטת התריס ברמת דיוק של 94%

מימין, פרופ' חגי מזא"ה ולידו ד"ר עידו בן דב. "תוך שימוש בבדיקת רמות מקטעים קטנים של RNA (מיקרו-רנ"א) בדגימות, זוהה הבדל ברור בין הקשריות השפירות לבין הממאירות"

צוות רב תחומי מהמרכז הרפואי הדסה בירושלים, בהשתתפות חוקר ממעבדת הרנ"א בביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, פיתח בדיקה חדשה לזיהוי גידולים ממאירים בבלוטת התריס. הבדיקה מייתרת במקרים רבים ניתוחים שלא אחת משפיעים ושלא לטובה על איכות חיי המטופלים. דיווח על הבדיקה החדישה פורסם במהדורת אוגוסט 2018 של כתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention.

השיטה החדישה מתבססת על בדיקת מיקרו-רנ"א והיא בעלת רמת דיוק גבוהה יותר מבדיקות מסחריות יקרות שקיימות כיום בשוק לנושא הזה. הצורך בפיתוח הבדיקה החדשנית בא משום שהרופאים הגיעו למסקנה שביופסיה לגילוי סרטן בבלוטת התריס איננה מספקת להם תשובה חד משמעית בבואם לאבחן את מהות הגידול בבלוטה.

המחבר הראשון של דו"ח המחקר, פרופ' חגי מזא"ה, מנהל המחלקה לכירורגיה כללית וניתוחים אנדוקריניים ב"הדסה הר הצופים", הסביר: "לבלוטת התריס תפקיד חשוב בגוף האדם. היא אחראית, בין השאר, על חילוף החומרים וגם על ויסות טמפרטורה. פעמים רבות נוצרות בבלוטה קשריות - גושים קטנים. בחלק מהמקרים יש לבצע ביופסיה מהקשרית על מנת לאבחן אם הגוש שפיר או ממאיר.

"ביופסיה של בלוטת התריס נעשית במחט עדינה. לכן, לעתים הבדיקה איננה מציגה תוצאה חד משמעית מאחר שהדגימה שנלקחת בבדיקה זאת איננה גדולה כל כך. מתוך אלפי ביופסיות לבלוטת התריס המבוצעות מדי שנה בבתי חולים בארץ, כשליש מהתשובות אינן חד משמעיות. במקרה של תוצאה שאיננה חד משמעית, אנו ממליצים על ביופסיה חוזרת - בדיקה מולקולרית יקרה או ניתוח להסרה חלקית או שלמה של הבלוטה".

במחקר שהובילו פרופ' מזא"ה יחד עם ד"ר עידו בן דב, רופא בכיר וחוקר במחלקה לנפרולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, נלקחו 274 דגימות מקשריות של בלוטת התריס - חלקן שפיר וחלקן ממאיר. "ראינו, סיפר פרופ' מזא"ה, "כי תוך שימוש בבדיקת רמות מקטעים קטנים של RNA (מיקרו-רנ"א) בדגימות, זוהה הבדל ברור בין הקשריות השפירות לבין הממאירות".

"כאשר ראינו כי ניתן להבדיל בין קשריות שפירות לממאירות, לקחנו דגימות מקבוצה נוספת של 35 קשריות עם תשובה לא חד משמעית וראינו כי ההבדלים בביטוי המיקרו-רנ"א אפשרו לזהות נכונה את טיב הקשרית - האם היא שפירה או ממאירה - ברמת דיוק של 94%! בהחלט ניתן להגדיר זאת פריצת דרך מאחר שרמת דיוק זו היא גבוהה יותר משאר הבדיקות היקרות הקיימות כיום".

זיהוי טיב הקשרית ברמת דיוק גבוהה יכול לעזור למטופלים רבים וכמובן לרופאים שלהם להחליט האם לעבור ניתוח להסרת הבלוטה או לעקוב אחר שינוי בקשרית, אם יתרחש.

פרופ' מזא"ה: "מלבד הניתוח וסיבוכיו, הסרה של בלוטת התריס יכולה ליצור תלות תמידית של המטופל בתרופות - דבר המשפיע על כל אורח חייו. אנחנו מקווים לקדם את המחקר בנושא זה כמה שיותר מהר על מנת להתחיל להנגיש את הבדיקה לציבור ולעזור בכך לכמה שיותר מטופלים".

ד"ר בן דב הוסיף: "מיקרו-רנ"א (microRNA) הן מולקולות קטנות המשפיעות על תהליכים ברקמה ולכן גם משקפות שינויים כגון תהליכי מחלה. במעבדתנו חוקרים מיקרו-רנ"א במחלות שונות ותוצאות המחקר הנוכחי מעידות על האפשרויות הצפונות בשיתוף פעולה בין רופאים-חוקרים מתחומי ידע שונים".

נושאים קשורים:  סרטן בלוטת התריס,  פרופ' חגי מזא"ה,  ד"ר עידו בן דב,  חדשות,  מיקרו רנ"א
תגובות