הפתוגנזה של זיהומי עור על ידי סטאף אאורוס

על אף המאמצים הרבים הנעשים על מנת למצוא כלים יעילים לטיפול בזיהומים הנגרמים ע"י Staphylococcus aureus, התוצאות אינן מוצלחות. החוקרים סברו כי הכישלון בטיפול עשוי להיות מכיוון שאין מודלים ניסויים מייצגים טובים. על מנת להתגבר על החסר הזה, החוקרים תיארו ואפיינו מבחינה אימונולוגית את הזיהום על פני 28 ימים, במודל תוך-עורי מחקרי במינון נמוך (300 יחידות מייצרות מושבה) של הזיהום בארנבים, אשר מייצרים את האבצס הסטאפילוקוקלי האופייני.

החוקרים מצאו באופן מפתיע כי כאשר היו מעורבים זנים עם מוטציות בגנים הקשורים למידת האלימות של החיידק (JΔ agr, JΔ coaΔ vwb, JΔ hla ו-JΔ psmα), לא נצפו השפעות משמעותיות על חומרת הנגעים, בשונה ממודלים אחרים בהם השתמשו בכמות גדולה יותר של החיידק. בנוסף, השימוש בזן F dltB ^rי(human rabbitized) הדגים את היכולת שלו לייצר תגובה דלקתית דומה לתגובה שנוצרת בעקבות זן ה-Wild type, מה שנותן תוקף לשימוש במודל בניסויים של זנים של בני אדם.

החוקרים סברו כי תוצאות המחקר הוכיחו כי המודל ניתן לשחזור ויכול להוות אפשרות לבדיקה של זנים Wild type וזנים מוטנטים ממקורות שונים.

מקור: 

 Muñoz-Silvestre, A. et al. (2020) The American Journal of Pathology 190,6.