קורונה בישראל

רופאי בריאות הציבור: יש לתקן את הוראות החוק על עטיית מסיכה

רופאי בריאות הציבור מציעים שורת תיקונים בפקודת בריאות העם בנושא חובת עטיית מסיכות וחקירות אפידמיולוגיות: "לא רק להטיל חובות על הציבור אלא גם לקבע את מחויבות הממשלה לבריאותו"

שוטרות קונסות אישה חרדית בירושלים שלא עטתה מסיכה. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית מציע להכניס שני תיקונים ב"פקודת בריאות העם" בהקשר לנגיף הקורונה החדש. במסמך שהועבר אתמול (ב') לח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פירט יו"ר האיגוד פרופ' חגי לוין את התיקונים הנדרשים במסגרת "הוראת שעה".

"התיקונים בחוק נדרשים על מנת שיוכל להגן בצורה טובה יותר על בריאות הציבור. החוק צריך לא רק להטיל חובות על הציבור אלא גם לקבע את מחויבות הממשלה לבריאות הציבור תוך אספקת המשאבים הנדרשים לשם כך", הדגיש פרופ' לוין.

המסמך מתייחס להפרת חובת העטייה של  מסיכה ולעניין החקירות האפדימיולוגיות. "אנו תומכים מקצועית בעטיית מסיכה במרחבים הסגורים, ובמידה פחותה במרחבים פתוחים. כאשר אדם נמצא במגע הדוק עם אנשים אחרים, למסיכה פוטנציאל להגן הן על העוטה אותה והן על הסובבים אותו על ידי מניעת הפצת רסיסי רוק", הדגיש פרופ' לוין במכתבו לוועדה.

"עם זאת, הדרך להשגת ההתנהגות הבריאותית של עטיית מסיכה איננה רק על ידי אכיפה. גם את האכיפה יש להפעיל על בסיס שיקול דעת, היגיון אפידמיולוגי, בצורה הוגנת, מידתית ושוויונית. בפרט לגבי ילדים יש להפריד בין קבוצות הגיל השונות: לקבוצת הגיל 6-0, לקבוצת הגיל 12-7 ולבני 12 ומעלה. בהתאם להמלצות העדכניות של ארגון הבריאות העולמי.

"על מנת שהחוק יהיה ניתן ליישום, עליו להיות ברור, קל להבנה וליישום ונגיש. סעיפי החוקים הנוגעים לחובת עטיית מסיכות והפטורים מהם כיום מפוצלים ואינם ברורים: אין כיום מסגרת והשקעה בפעילויות לקידום הבריאות לשם עידוד השימוש במסיכות. אמון הציבור וסיוע לציבור הם קריטיים לא פחות לצורך הגברת השימוש הנכון והמיטבי במסיכות, ובפרט לכלל האוכלוסיות בישראל, תוך התאמה תרבותית ושפתית".

בהקשר לסעיף בחוק העוסק בחקירות האפידמיולוגיות, כתב פרופ' לוין: "החקירה האפידמיולוגית היא כלי מרכזי בהתמודדות מיטבית עם מגיפה. היא איננה רק תחקיר מגעים. הסעיף החסר מאוד בחוק איננו מגדיר כיאות את מטרתה של החקירה האפידמיולוגית על כל מרכיביה ואיננו מפרט במידה מספקת את המידע הנדרש לצורך החקירה".

לדברי לוין, "קצרה היריעה מלהתייחס לחסרים מבחינה מקצועית בטיוטת החוק המוצעת. הגדרת 'חוקר אפידמיולוגי' לוקה. יש להגדיר את הדרישות המקצועיות לחוקר אפידמיולוגי ולא לאפשר הסמכה של כל עובד, בוודאי ללא הכשרה מתאימה, הן בתחום המקצועי והן בתחום האתי, דוגמת לנושא הפרטיות.

"מנגד, תמוהה ההשמטה של רופא/ה נפתי או רופא/ה מומחה בבריאות הציבור מהגדרת החוק לעומת הסמכת כל אחות, כלשון הצעת החוק. לא ניתן להסתפק בהגדרה לקונית בלשון החוק: 'או עובד אחר של משרד הבריאות שהמנהל הסמיך לכך'". באיגוד רופאי הציבור מציעים, אם כן, להתייחס לפרמטרים מקצועיים כדוגמת קבלת ההכשרה, תואר שני בבריאות הציבור והשתתפות בקורס אפידמיולוגיה יישומית.

"ישראל", הדגיש פרופ' לוין, "מפגרת מאחור בכוח האדם המקצועי והלא מקצועי המוקדש לחקירות האפידמיולוגיות. מן הראוי כי הצעת החוק תהיה מלווה גם בתמיכה מתאימה במשאבים ובכוח אדם לצורך יישום מיטבי. עד כה, מתחילת האירוע, לא תוגברו שירותי בריאות הציבור ברופאים/ות, שהם אלה שצריכים לפקח, להוביל ולתרגם את החקירות האפידמיולוגיות לכדי תמונת מצב וקבלת החלטות בבריאות הציבור. מערכות המידע בהן נעשה שימוש מיושנות ואינן מאפשרות מענה מיטבי. עד כה לא הוכשרו עוד אחיות/ים אפידמיולוגיות. המצב הנוכחי מדגים את הצורך האקוטי בהגדלת כוח האדם המקצועי, ולא ניתן להסתפק ב'פלסטרים זמניים'.

"החקירה האפידמיולוגית כוללת איסוף מידע אישי רגיש. יש להבטיח באופן פעיל כי החקירה תהיה מותאמת מגדרית, תרבותית ולשונית. מן הראוי להתייחס לכך במסגרת החוק. יש להבטיח באופן אקטיבי ובתוך החוק, התייחסות הוגנת ושוויונית לאוכלוסיות השונות ברוח הוועדה למיגור הגזענות, אפליה והדרה במערכת הבריאות בראשה עמד פרופ' איתמר גרוטו".

נושאים קשורים:  רופאי בריאות הציבור,  פרופ' חגי לוין,  עטיית מסיכה,  חקירה אפידימיולוגית,  צו פקודת בריאות העם,  קורונה,  מגיפת הקורונה,  חדשות
תגובות