• יו"ר: פרופ' איריס ברשק
  • מזכיר האיגוד: ד"ר צחי נוימן
  • גזברית: ד"ר יהודית קראוס
  • חברי ועד: פרופ' דב הרשקוביץ, ד"ר חנניה ואקנין, ד"ר ליאת אפל שריד, ד"ר עדי יוסיפוביץ
חדשות

"הלל יפה": טכנולוגיה לאבחון מהיר ומדויק של גידולים אגניים

במחקר משותף של מומחי ביה"ח וחוקרים מהמרכז האקדמי רופין פותחה טכנולוגיה לבדיקת דגימה מגידול בעזרת מכשיר ייעודי | תוך כחמש דקות מתקבלת תשובה האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר, ללא צורך בפתולוג

פרופ' אילן ברוכים, מנהל מחלקת נשים וגינקואונקולוגיה ב"הלל יפה" והמכשיר החדשני. צילום: דוברות ביה"ח

ממצאים אגנים שונים כדוגמת ציסטות שחלתיות ומסות אגניות, נפוצים מאוד בקרב האוכלוסייה הנשית. במחקר משותף של המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה עם חוקרים מהמרכז האקדמי רופין, פותחה שיטה חדשנית שמאפשרת לקבוע, כבר במהלך ניתוח, האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר, זאת בניסיון להתגבר על החסרונות שבשיטות האבחון המקובלות כיום.

אחד מבין האתגרים הרבים בתחום רפואת נשים הינו העיסוק בממצאים אגניים שטיבם אינו ברור. על מנת לאבחן האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, יש לבצע בדיקות עקיפות מרובות, בין היתר בדיקה גופנית, בדיקות הדמיה (CT, אולטרסאונד, MRI), בדיקות דם, הערכה סטטיסטית ועוד. ישנם מקרים בהם נדרש לבצע ניתוח במהלכו תילקח דגימה מהממצא לצורך אבחון מעמיק יותר.

בשנים האחרונות נערך במרכז הרפואי הלל יפה מחקר ייחודי אשר בא לתת פתרון טכנולוגי מתקדם לאבחון ממצאים אגניים, בהובלתו של פרופ' אילן ברוכים, מנהל מחלקת נשים וגינקואונקולוגיה, בשיתוף פעולה בין היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, מעבדת המחקר של מחלקת נשים, המכון הפתולוגי של "הלל יפה" והחוקרים ד"ר דב מלונק וד"ר בן ציון דקל מהמרכז האקדמי רופין.

במסגרת הפרויקט חיפשו המשתתפים טכנולוגיה מתקדמת שבאמצעותה יוכלו להגיע להערכה מדויקת, נגישה ומהירה יותר כבר במהלך הניתוח ובאופן זה לשפר ולייעל את יכולת קבלת ההחלטות התוך ניתוחית.

כיום כאמור, ישנן שתי שיטות ניתוחיות מקובלות. האחת, ניתוח חוקר (לרוב בגישה לפרוסקופית זעיר פולשנית) בו מוציאים את הממצא החשוד, שולחים לבדיקה פתולוגית מקיפה ולאחר כ-10-14 ימים ניתנת תשובה סופית באם מדובר בממצא ממאיר או שפיר. בדיקה זו נחשבת כ- Gold Standard ובעלת הערך האבחנתי הגבוה ביותר.

"אם מדובר בממצא ממאיר, המטופלת תשוב לניתוח נוסף, רחב היקף, במסגרתו תבוצע כריתה של האיברים הקשורים לפי צורך וסוג הגידול", מסבירים פרופ' ברוכים וד"ר תומר בר נוי, רופא בכיר ביחידה לגינקולוגיה אונקולוגית באגף נשים ויולדות ב"הלל יפה". "החסרונות בשיטה זו הן הצורך בניתוח נוסף במידת הצורך וכן תחושת אי הוודאות והזמן שצריך להמתין עד לקבלת תשובה אבחנתית".

השיטה השנייה הינה ניתוח בודד עם הערכה תוך ניתוחית של הממצא. "בגישה זו מתבצע ניתוח אבחנתי במסגרתו מוציאים את הממצא החשוד ושולחים אותו תוך כדי הניתוח, להערכה פתולוגית ישירה. שיטה זו נקראת 'חתך קפוא'. על פי התשובות שמתקבלות, מחליטים הרופאים על המשך הניתוח. היתרון הוא שאין צורך בניתוח נוסף. החסרונות, לעומת זאת, הם הצורך בצוות פתולוגים ייעודי זמין, משך הזמן עד שניתנת האבחנה הפתולוגית עומד על כ-45 דקות ורמת הדיוק שעומדת על 80% בלבד", מציין ד"ר בר נוי.

במחקר פותחה טכנולוגיה המאפשרת לבדוק דגימה מהגידול שהוצא בניתוח בעזרת מכשיר ייעודי, ותוך כחמש דקות לקבל תשובה האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. המכשור שפותח מבוסס על טכנולוגיה אלקטרואופטית שמודדת את החתימה הספקטרלית של הממצא החשוד. טכניקות של למידת מכונה מספקות למכשיר את יכולת הסיווג של הדגימה החשודה לממצא ממאיר או שפיר, כפי שציינו החוקרים ד"ר מלונק וד"ר דקל.

בניסוי ראשוני שתוצאותיו פורסמו נלקחו דגימות מתוך 27 ניתוחים גינקולוגיים, על גביהן בוצעה אנליזה והשוואה אל מול האבחנות הסופיות של הפתולוגים מתוך ניסיון לבחון את יכולת הגילוי ורמת הדיוק של המכשיר. "מצאנו כי רמת המהימנות של הטכנולוגיה שפותחה היתה גבוהה מאוד ועמדה על כ-94%", מציין פרופ' ברוכים.

לדברי החוקרים, השיטה החדשנית נותנת מענה מצוין לאותן חסרונות המאפיינים את השיטות המקובלות. האבחנה והטיפול נעשים בניתוח אחד, בזמן מהיר (מספר דקות), ללא צורך בפתולוג, תוך רמת דיוק גבוהה מאוד. זהו פתרון מהיר וישים שכן ניתן לבצע את הבדיקה בכל מקום וזמן.

השלב הבא במחקר, שמתנהל בימים אלה, הוא לבדוק אם המערכת  תאפשר לאבחן גם את סוג הגידול ודרגת הממאירות כפי שנעשה בבדיקה פתולוגית רחבה וכן לבחון יישום של הטכנולוגיה בגידולים וניתוחים שונים, בטיפולי פריון ועוד.

נושאים קשורים:  בית החולים הלל יפה,  גידולים גינקולוגיים,  פרופ' אילן ברוכים,  ד"ר דב מלונק,  ד"ר בן ציון דקל,  ד"ר תומר בר נוי
תגובות