כנס ECCO 2024י(European Crohn's and Colitis Organization) שחל שבוע שעבר סיפק לנו מקור ללא מעט גאווה לאומית, במיוחד בתקופה קשה זו, עם עשרות תקצירים שהוצגו בכנס. ריכזנו עבורכם בכתבה את עבודתם של רופאים ממגוון בתי החולים בארץ שהציגו את עבודתם פורצת הדרך וייצגו אותנו בכבוד רב.
ניתן להתרשם מהתקצירים המלאים בספר הכנס ולחפש בהתאם למספר התקציר המצוין בכתבה.
הערכת דלקת רירית פאן-אנטרית בחולי קרוהן לאחר טיפול ב-Vedolizumab
בין המחקרים הישראלים החשובים שהתקבלו בכנס היה המחקר (P1067) בהובלת פרופ' אורי קופילוב, מנהל המרפאה למחלות מעי דלקתיות, בבית החולים שיבא תל השומר. המחקר היה מחקר תצפיתי פרוספקטיבי שבחן רמות דלקת הרירית הפאן-אנטרית בחולי קרוהן שטופלו ב-Vedolizumab בעזרת אנדוסקופיה ע"י מצלמת קפסולה.
לפי תקציר המחקר, "הרוב המכריע של המידע באשר לריפוי רירית בחולי קרוהן הוא מהמעי הגס ובאילאום הטרמינלי; עם זאת, ניתן לזהות מעורבות פרוקסימלית של המעי הדק בעד 50% מחולי קרוהן שנבדקו באמצעות קפסולה אנדוסקופית". הם הוסיפו כי כיוון ש"חסרים נתונים לגבי ריפוי רירית פאן-אנטרית בקרב חולי קרוהן שטופלו ב-vedolizumab, מטרתנו הייתה להעריך את היעילות של הטיפול בעזרת מדד זה".
המחקר שכלל 41 נבדקים שטופלו ב-vedolizumab, הדגים ריפוי רירית פאן-אנטרית ב-7/39 (18%) חולים בשבוע ה-14 לטיפול, וב-7/30 (23%) חולים בשבוע ה-52. עורכי המחקר הדגישו כי הודגמו שיעורים גבוהים יותר של ריפוי רירית של המעי הדק והמעי הגס הודגמו במהלך כל תקופת המעקב בהשוואה לבסיס, וזה היה עקבי עם שיפור משמעותי בשבוע ה-14 הן במדד לואיס (p<0.001) והן במדד פילקם, בהשוואה לבסיס. בנוסף, השיפור היה בולט עוד יותר בשבוע 52 ולא נצפו מקרים של קפסולה שנשארה במהלך המעקב. החוקרים הסיקו כי "Vedolizumab משרה ריפוי רירית הן במעי הדק והן במעי הגס בקרב חולים עם קרוהן, והשפעה זו עשויה להימשך עד 52 שבועות של טיפול".
"Vedolizumab משרה ריפוי רירית הן במעי הדק והן במעי הגס בקרב חולים עם קרוהן, והשפעה זו עשויה להימשך עד 52 שבועות של טיפול", מתוך תקציר המחקר
מודלים לחיזוי החמרה של קרוהן וטיפול פרואקטיבי מונחה קפסולה
בין התקצירים שהוצגו בכנס, שני תקצירים ישראלים הוצגו בעל פה בכנס והובלו על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר, ושניהם עסקו בחיזוי התלקחויות בחולים עם מחלת קרוהן שקטה.
אחד המחקרים (DOP29) הוצג על ידי פרופ' שומרון בן חורין, מנהל המכון למחלות דרכי העיכול בשיבא, ובוצע על ידי קבוצה של מומחים משיבא בשיתוף עם מומחים ממספר בתי חולים נוספים. המחקר היה ניסוי אקראי מבוקר שהראה כי בקרב חולי קרוהן עם מחלה שקטה, ניתן לחזות מטופלים בסיכון גבוה בעזרת אנדוסקופית קפסולה להם עשויה להתאים גישת טיפול פרואקטיבית. המחקר הראה כי בקרב מטופלים בסיכון גבוה כפי שהודגם באנדוסקופית הקפסולה שהוקצו לטיפול פרואקטיבי, התרחשה החמרה קלינית רק ב-5/20 (25%) מהמטופלים, בהשוואה ל-14/20 (70%) מקבוצת הטיפול הסטנדרטי שהודגמו כבעלי סיכון גבוה באנדוסקופיה (בתקופת מעקב של כשנתיים).
אנדוסקופית קפסולה חזתה מטופלים בסיכון גבוה להם טיפול פרואקטיבי היה אפקטיבי (מתוך מצגת התקציר)
מחקר נוסף (DOP09), "מודלים לחיזוי החמרה של מחלת קרוהן באמצעות מטבולומי (metabolomics) סרום וצואה", הוצג על ידי נינה לבהר משיבא. המחקר הראה בקבוצה פרוספקטיבית של חולי קרוהן עם מחלה שקטה, שמודלים שלקחו בחשבון מטבוליטים של סרום וצואה הצליחו לחזות התלקחות של קרוהן. לפי החוקרים, מודלים "אלה יכולים לשמש כדי להנחות טיפול מונע מותאם אישית ולספק תובנה לגבי המנגנון הבסיסי של התלקחויות קרוהן".
מחקרים קליניים – אבחון
בין המחקרים הקליניים שהוצגו בנושא אבחון, שני מחקרים הוצגו על ידי שני רופאים מבית החולים רמב"ם. ד"ר מתי וטרמן, רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי רמב"ם ואחראי על השירות למחלות מעי דלקתיות, מסביר:
"המחקר הראשון (P362), אותו אני הצגתי, בחן את הקשר שבין נוכחות ריבוי שומן מזנטריאלי ודלקת של השומן ב-mre, והסיכון של 175 חולי קרוהן להגיע לניתוח ולאשפוז בשל החמרת המחלה. במחקר נמצא שריבוי שומן מזנטריאלי ודלקת בשומן היו קשורים בסיכון מוגבר לאשפוז ולניתוח. במיוחד נמצא ששומן מטפס מעלה את הסיכון פי 2.2-3.5 לאשפוז ולניתוח, ובאופן בלתי תלוי במדדי דלקת אחרים ב-mre".
"מחקר נוסף (P389) שהוצג על ידי ד״ר איתי גרשין הציג עבודה שבה הושווה הדיוק בשימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית (ChatGPT) שסרקו את הקוים המנחים העדכניים לגילוי מוקדם וטיפול בדיספלזיה במעי הגס בחולי מחלת מעי דלקתית של המעי הגס כדי לקבל החלטה נכונה במגוון תסריטים קליניים. יעילות ChatGPT הושוותה לעומת ביצועים של רופאי גסטרו מומחים במחלות מעי דלקתיות ורופאי גסטרו ללא מיקוד במחלות מעי דלקתיות".
ד"ר וטרמן הזמין בראיון את הקוראים לנחש "מי הצליח יותר טוב לדעתכם - רופאים מומחים או בינה מלאכותית?" ואז לבדוק את התשובה בפוסטר של הכנס:
ChatGPT הצליח יותר מ-3/4 מהמומחים וההבדל ביניהם לא היה מובהק סטטיסטית
מחקרים קליניים – טיפול
צוות המחקר מאיכילוב פרסם מספר מחקרים, ביניהם 4 מחקרים קליניים הקשורים לטיפול, עליהם הסביר פרופ' ניצן מהרשק, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות במכון למחלות דרכי העיכול והכבד מהמרכז הרפואי תל אביב:
"המחקר הראשון (P867) בחן את השפעת פעילות גופנית על חולי מחלות מעי דלקתיות. לפעילות גופנית השפעה חיובית על רווחה כללית ונפשית, אך השפעתה על איכות החיים וחומרת המחלה של חולים במחלות מעי דלקתיות איננה נחקרה מספיק. במחקר שבחן את השפעתה על חולים אלו, השוונו בין קבוצת טיפול שביצעה תרגילים שתוכננו להפעיל את אברי הבטן בהשראת תרגילי יוגה וקבוצת ביקורת שביצעה תרגילים כלליים. בסיום ההתערבות נמצא כי קבוצת הטיפול חוותה הטבה גדולה יותר במדדים קליניים, בשיפור בערכי קלפרוטקטין ובמדדי איכות חיים לעומת קבוצת הביקורת".
"מחקר חשוב נוסף (P947) הראה כי קנאביס יכול לשפר תאבון בחולים במחלות דלקתיות. תת תזונה היא גורם סיכון לאשפוזים, קרישיות יתר, ניתוחים דחופים ואף תמותה במטופלים עם מחלות מעי דלקתיות. במחקר פרוספקטיבי, בהשתתפות 149 מטופלים, נבדקו השפעות הטיפול בקנאביס רפואי על תיאבון, תזונה ועלייה במשקל. בתת-קבוצה של מטופלים בהם קנאביס ניתן במטרה לשפר תיאבון, קנאביס העלה תיאבון ומנע ירידה נוספת במשקל. בכלל המטופלים, הטיפול בקנאביס, ללא קשר לדרך המתן והמינון, לא הביא לשינוי משמעותי בתיאבון, משקל או הרכב התזונה".
"השוואה בין הטיפול ב-Infliximab ל-vedolizumab כקו טיפולי ראשון בחולי קוליטיס כיבית היה מחקר נוסף שהצגנו בכנס (P796). זה היה מחקר רטרוספקטיבי אשר בדק תגובה לטיפול ב-Infliximab ו-vedolizumab כקו טיפולי ראשון תוך שנתיים מאבחון קוליטיס כיבית. למרות שהמטופלים אשר טופלו ב-Infliximab התייצגו עם מחלה חמורה יותר, יעילות התרופות הייתה דומה עבור השראת הפוגה ושמירה על הפוגה במשך 52 שבועות מעקב, ללא הבדל בפרופיל בטיחות ובשמירה על טיפול תרופתי (persistance) לאחר הזמן".
"עוד מחקר חשוב (P682) שהוצג בכנס היה השוואה רטרוספקטיבית של טיפולים שונים לפאוצ׳יטיס כרוני. זהו מחקר רטרוספקטיבי אשר השווה יעילות טיפולים ביולוגיים ודיאטת CDEDי(Crohn's disease exclusion diet) בהשגת תגובה קלינית, אנדוסקופית ומעבדתית עבור דלקת כרונית של הפאוצ' בחולים שעברו ניתוח משקם לכריתת המעי הגס עקב קוליטיס כיבית.
במחקר השתתפו 51 מטופלים מהמרפאה המשולבת לטיפול בחולי פאוצ' באיכילוב. Ustekinumab ו-vedolizumab הדגימו שכיחות גבוהה יותר של תגובה קלינית ואנדוסקופית לאחר 52 שבועות טיפול והפחתה משמעותית יותר בקלפרוטקטין בצואה לאחר 26 שבועות טיפול. בנוסף, קבוצת החולים שטופלו ב-ustekinumab הייתה בעלת ההיענות הארוכה ביותר לטיפול לאחר 100 שבועות".
"קבוצת החולים שטופלו ב-ustekinumab הייתה בעלת ההיענות הארוכה ביותר לטיפול לאחר 100 שבועות", פרופ' ניצן מהרשק, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות במכון למחלות דרכי העיכול והכבד מהמרכז הרפואי תל אביב
עוד שני מחקרים קליניים הקשורים לטיפול הוצגו על ידי חוקרים מרמב"ם, ד"ר מתי וטרמן מספר:
"ד״ר אדי קויפמן הציג עבודה (P617) על גורמים המנבאים הידרדרות או שיפור בצפיפות עצם ב-120 חולי קרוהן שעברו לפחות שתי בדיקות DEXA לצפיפות העצם. במחקר נמצא שנוכחות קבועה של מדדי דלקת מוגברים לאורך המעקב קשורה בחוסר שיפור בצפיפות העצם".
"בנוסף, ד״ר רוני ויסהוף הציג תוצאות של מחקר קליני (P533) שנערך בשיתוף עם חברת פוטופיל ברמב״ם ובבית חולים מאיר שבדק יעילות ובטיחות של שימוש במחזורי טיפול באור באורך גל שניתן בכמה מחזורי טיפול לאורך מספר שבועות. הטיפול ניתן באמצעות מנורה טרנסרקטלית להשריית תגובה קלינית בחולים עם פרוקטיטיס פעילה. במחקר נמצא שהטיפול בחולים עמידים לטיפול עם פרוקטיטיס בטוח וגם נצפו כמה חולים עם שיפור קליני, וכן נצפו שינויים במיקרוביום בחולים אלה לכוון נוכחות של חיידקים שאינם קשורים בדלקת."
מדע בסיסי
גם בתחום המדע הבסיסי הוצג מחקר ישראלי שבוצע על ידי צוות חוקרים מבית החולים שיבא. המחקר (P118), "תוכן צואה מחולי IBD מפריע לתפקוד האפיתל בשתי מערכות מודל", לפי התקציר, המחקר הראה "באמצעות מערכת תרבות חדשנית", את ההשפעות של תוכן צואה של חולי IBD ונבדקי ביקורת על הפרשת CXCL1 ושלמות אפיתל בתאי Caco2, על הויאבליות של קולונואידים. לפי התקציר "מודלים אלה ישמשו לזיהוי גורמי צואה והתערבויות רלוונטיות לתפקודי אפיתל IBD".
בסיס נתונים עולמי של הזרקת תאי גזע
פרופ' עודד זמורה, מנהל המערך לכירורגיה כללית, ומנהל מחלקה כירורגית א' במרכז הרפואי שמיר, השתתף במחקר שהוצג בכנס שהיה חלק משיתוף פעולה של מספר מרכזים ברחבי העולם. פרופ' זמורה מסביר על המחקר שבחן את הטיפול בהזרקת תאי גזע לפיסטולות פרי-אנליות:
"המחקר (DOP66) היה חלק מתוצאות שנלקחו מבסיס נתונים עולמי, בו כל מי שמשתמש במוצר מדווח לבסיס הנתונים בשביל ללמוד את דרכי השימוש והתוצאות של הטיפול במוצר בעולם האמיתי". הוא הוסיף כי "פיסטולות פרי-אנליות גורמות לסבל ניכר ולפגיעה ניכרת באיכות החיים. אחת הדרכים החדשניות לטפל בבעיה זו היא על ידי הזרקת תאי גזע המיוצרים מתאי שומן אנושיים שעוברים עיבוד מיוחד במעבדה. העיבוד כולל הכפלה של תאי הגזע ויצירת מוצר שהוא למעשה תרחיף של תאי גזע המוזרק בפעולה ניתוחית אל הפיסטולה לדפנותיה ולתעלה הפנימית. היעילות של המוצר הוכחה עד היום במחקר אחד שהיה מחקר כפול-סמיות באירופה ובישראל, גם בו הייתי מעורב ועל סמך זה המוצר קיבל אישור שימוש באירופה ובישראל".
"המחקר נקרא INSPIRE כשהמטרה של המחקר הייתה לבדוק את 800 החולים הראשונים בעולם שעברו את הטיפול באירופה ובישראל, קצת יותר מ-100 היו מישראל. מה שאנחנו מדווחים בכנס זה את התוצאות של החולים שיש להם כבר שנה מעקב. תוצא המחקר הראשי שנבדק היה סגירת הפיסטולות והראנו ששיעור ריפוי הפיסטולות עומד על כ-80%. בנוסף, רוב הסיבוכים היו סיבוכים צפויים יחסית ולא ראינו סיבוכים שיכלנו לשייך ספציפית למוצר עצמו או לפעולה הכירורגית".
בחסות טקדה 
C-ANPROM/IL/ENTY/0137
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
