ניוון שרירים על שם דושן (Duchenne muscular dystrophy - DMD) נגרם מהיעדר הצורה המלאה של חלבון הדיסטרופין, החיוני לשמירה על השלמות המבנית של תאי השריר, כולל אלו שבלב ובמערכת הנשימה. למרות ההתקדמות בהבנת המנגנונים המולקולריים הקשורים ל-DMD, אי ספיקת שריר הלב נמשכת כגורם התמותה העיקרי, והאסטרטגיות הטיפוליות הקיימות נותרו מוגבלות.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת The Journal of Pathology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את ההשערה כי חוסר ויסות של התקשורת הביולוגית בין מקרופאגים וצמתים נוירו-לבביים קיים ברקמת לב דיסטרופית.
המחקר בוצע במתכונת של מודל עכבר של DMDי(mouse model of DMD - MDX).
תוצאות המחקר הדגימו שתופעה זו מושפעת משחרור יתר של CSPG4, גורם מפתח בעיכוב של הנבטת עצבים וויסות של התפקוד העצבי, על ידי מאקרופאגים החודרים לרקמת הלב וקשורים לקרדיומיופתיה מורחבת, סימן היכר של DMD.יGivinostat, מעכב ההיסטון בפיתוח הנוכחי כטיפול קליני ל-DMD, יעיל הן בשיקום מיקרו-סביבה פיזיולוגית בצומת נוירו-לבבית והן בתפקוד הלב בעכברי mdx. כמו כן, Givinostat יעיל בהפחתת פיברוזיס לבבי ודלקת בתיווך מאקרופאגים ברקמות המכילות CSPG4.
החוקרים הסיקו כי מחקר זה מספק תובנה חדשה על הפתופיזיולוגיה של DMD בלב וזיהוי מטרות ביולוגיות פוטנציאליות חדשות.
מקור: